עוד עלי

ליקוט טיפולי 

בטבע, שום דבר לא ממהר.
גם תהליך רגשי לא צריך למהר. לפעמים הוא רק צריך אוויר, אדמה ומבט עדין.

בליקוט טיפולי אנחנו יוצאות יחד אל השדה, החורשה או החוף – ומאפשרות למפגש עם הצמחים והנוף לפתוח גם מרחב פנימי.
זהו מרחב שבו הטבע לא דורש הסברים, והגוף מוזמן לדבר בשפתו.

במהלך ההליכה והליקוט, מתרחשים רגעים של שקט, של הקשבה, של מגע עדין בין חוץ לפנים.
נלקט עלים, פרחים ושורשים – וגם מילים, זיכרונות ותובנות.

זו הזמנה להאט. לנשום. להרגיש.
להיות בדיוק כפי שאת – גם אם את לא יודעת עדיין מה עובר עלייך.

מה יש בליקוט שהופך אותו לטיפולי?

❊ חיבור לאדמה ולגוף - ליקוט הוא תנועה שמחברת לגוף – להתכופף, למשש, להריח, לשהות בפרטים.
הוא מחזיר אותנו אל החושים, מקרקע אותנו, ומציע הפוגה מהמחשבות המסתובבות בראש.

❊ מיקוד והאטה - כמו פוקוסינג בטבע - החיפוש אחר צמח, הבחירה בו, ההתבוננות, כל אלה דורשים האטה ותשומת לב.
נדרשת הקשבה עדינה למה שמתעורר בפנים תוך כדי החיפוש - תחושה, זיכרון, רגש. התנועה בחוץ מאפשרת את התנועה בפנים.

❊ ריפוי דרך משמעות וסמל - צמחים אינם רק חומר – הם שפה.
לא תמיד אנחנו יודעים למה משהו מושך אותנו: קוץ חד, עלה עדין, שורש עיקש, פיטריה.
לכל צמח איכות סמלית, ומפגש אישי איתו יכול לשקף צורך פנימי, כמיהה או סיפור שמבקש להישמע.

❊ התקרקעות ונחמה במעגל החיים - הטבע אינו שופט. הוא משתנה, נובל, פורח מחדש.
להיות בתוך התנועה הזו – לראות עונות, שמיים, גזעים, עשב – יכול לרכך כאב, לאפשר פרידה, להזכיר תקווה.

❊ מפגש לא-מאיים עם טיפול - לא כל אחד.ת מרגישים בנוח לשבת בחדר ולדבר.
אבל לצעוד בשדה, לגעת בעלה, לספר זיכרון שעולה – עשויה להיות דרך עדינה ובטוחה לגעת במה שמבקש תשומת לב. 

 

איך זה קורה בפועל?

המפגשים מתקיימים בטבע – לפי עונה ומקום מגורייך – ונמשכים כשעה עד שעה וחצי.
כל מפגש הוא מסע משותף – עם מקום למה שצומח גם בך, בקצב שלך.

אין צורך בידע קודם בליקוט, רק פתיחות להקשבה – לטבע, לגוף, לעצמך.